- עיי׳
- עָיְקָא, עָיְי׳II m. (preced.) oppressor, enemy.Pl. עָיְקִין, עָיְי׳. Targ. Y. Num. 25:18 (ed. Vien. עַיְי׳).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
עיי׳
Look at other dictionaries:
עיי — חורבות, תל, גל, מפולת, עזובה, שיממו … אוצר עברית
עיי חורבות — הריסות, חורבות {{}} … אוצר עברית
מיושן — adj. ישן, עתיק, ארכאי, שפג תוקפו, לא תקף, לא מתקדם, שאבד עליו הכלח, ארכאיסטי, קדמאי; ישנוני, רדום, מנומנם, עיי … אוצר עברית
